אדריכלות יוון העתיקה כבסיס לאדריכלות אירופאית

תכנון אדריכלי בסגנון אירופאי מהווה עולם של תכנון אדריכלי הנחשב לקלאסי ועל זמני. הסגנון האירופאי שאב אליו לאורך אלפי שנים אלמנטים מעולמות ישנים יותר תוך התייחסות וזיקה גם לתכנים מודרניים קלאסיים. 
העמקה של מאפיינים אדריכליים אירופאים יביא אותנו לחזור לשנים קודמות על מנת להבין את הבסיס להתפתחות סגנון זה עד ימינו.
 

אדריכלות יוון העתיקה – המקור והבסיס לאדריכלות אירופאית

האדריכלות ביוון העתיקה התפתחה מהמאה ה-12 לפני הספירה ועד המאה הרביעית לספירה, כשבמאה זו הגיעה אדריכלות יוון העתיקה לשיאה. סגנון האדריכלות של יוון העתיקה מהווה את הבסיס הקדום ביותר לרוב סגנונות האדריכלות שהתפתחו עד המאה ה-20 ובתוכם גם את התכנון האדריכלי בסגנון אירופאי של ימינו.
 

מאפייני הסגנון האדריכלי של יוון העתיקה

אדריכלות יוון העתיקה עשתה שימוש תדיר באבן ושיש. טכנולוגיית הבנייה הייתה נחשבת לפשוטה תוך שימוש במבנים מלבניים, עמודי אבן או שיש, קורות אופקיות עשויות אבן, עץ ושימוש של גמלונים משולשים. בתקופה זו לא הייתה ליוונים הטכניקה על מנת להקים מבנים בעלי קשת או כיפה ועל כן השימוש התדיר שנעשה היה מבוסס על תוכניות בנייה של זוויות ישרות ו\או גמלונים משולשים. 
התפתחות הסגנון היווני הבשיל באזור המאה השישית לפני הספירה. ההקפדה על סימטריה הייתה לרוב מושלמת. דבר שכמובן מאפיין עד היום את האדריכלות האירופאית הנקייה שאותה ניתן לראות לרוב במרחבים עירוניים. מנגד, לא שמרו היוונים על סימטריית המבנים הפזורים במרחב, כשהחלטת האדריכל היווני הייתה למקם כל מבנה בהתאם לטופוגרפיה ואלמנטים טבעיים באותו מרחב.
 

התכנון האדריכלי באותה עת של בית מגורים

לצד העובדה שבאותה עת היו האדריכלים ביוון עסוקים בבנייה ותכנון של מקדשים, תיאטראות, גימנסיונים וסטואות ניתן היה להבחין בסגנון האדריכלי שהתפתח ברמת המבנים ששימשו את תושבי יוון העתיקה לדיור. 
הבית היווני הטיפוסי כלל מבנה חד קומתי המתכנס לתוך חצר. המבנה כלל מסדרון כניסה שהוביל לאותה חצר. שאר החדרים בבתי פנו גם הם לחצר ולא לשאר הכיוונים מחוץ לבית. בצד אחד של החצר היו עמודים המוכרים כ"אכסדרה". עמודים אלו יצרו סוג של מרפסת פנימית הפונה גם היא לחצר. 
בכל בית יווני היה קיים חדר אירוח בו היו מקיימים בני הבית והאורחים משתאות. בחדר מוקמו מיטות סביב הפונות למרכזו ולצד המיטות הנמוכות שאפשרו ישיבה נוחה וגישה למזון ושתייה שהוגשו לצד מופע שנערך במרכז החדר. 
גם כיום ניתן לראות תכנון אדריכלי באירופה בהם ישנו ניקוז של חללי הבית לעבר חצר אחורית רחבה. בתים פרטיים רבים שבהם נמצא הסלון, שהוא גם חדר האירוח העיקרי, מאפשרים נוף מחלון הסלון הרחב לעבר החצר ואף יציאה נוחה אליה לדק הנמצא בגובה הסלון. זאת ועוד, פונים חלונות החדרים גם כן לעבר אותה חצר ופחות לכיוון הרחוב.