מטירות לווילות: אדריכלות יוקרה לאורך ההיסטוריה

כמעט כל דבר נתון לדינאמיות של המציאות הלא-סלחנית והשינויים והטרדנים של עיצוב אדריכלי לבית פרטי לא יוצאים מן הכלל בכך. למרות שכמו כל דבר, הם התבססו על שימור עקרונות אדריכליים רבים לאורך ההסיטוריה הם כן יצרו אותם יש מאין בזכות חדוות היצירה. אחרי שאדריכלי יוקרה והמבנים שיצאו תחת פועלם היו נחלתם של בעלי המעמדות והסטטוס, כיום זה כבר ממש לא המצב וכעת כולם יכולים, באמצעות עיצוב אדריכלי לבית פרטי, להכניס את התורה שעומדת מאחורי שושלת ארוכה של אדריכלי יוקרה. אז איך יוקרה באה לידי ביטוי לאורך ההיסטוריה? כל המידע - עכשיו במאמר. 

שלושה מבני יוקרה מהאגדות וגם - מהמציאות 

ובכן, החל מחוות, אחוזות וטירות וכל הדרך לפנטהאוזים ו-וילות, הנה כמה דברים שגילינו על פועלם של אדריכלי יוקרה לאורך ההיסטוריה וכן, גם תגליות לגבי האבולוציה של אדריכלי יוקרה והמרחבים שיצאו תחת פועלם לאורך השנים: 

 

•  טירת נוישוונשטיין (1886).
  אם חשבתם שהשם הזה קשה, אז חכו לזה: הטירה ממוקמת  בקרבת טירת הוהנשוונגאו בדרום מדינת בוואריה הסמוכה לגבול האוסטרי, מעל הטירות החלומיות שגורמות לכל תייר להרגיש בתוך אגדה. אדריכלי יוקרה שעמדו מאחורי התכנון של הטירה כיוונו ליצירה של מבנה הנח על יסודות האדריכלות הרומנסקית, הוא נוצר במאה ה-19 מה שאפשר ליצירה של מבנה המבוסס על שיטות מעולם שאחרי המהפכה התעשייתית. משמע, היו יותר דרכים להכניס נוחות שכן, יהיה קשה להגיד שלולא אלה, הם היו מצליחים להביא לידי ביטוי את הפנזטיה שלו לחיים בסגנון ימי הביניים. 
   
• גמבל-האוס (1908).
  מי שהלכו נגד כל עיקרון של הגרעין הקלאסי שהרכיב אדריכלי יוקרה לפני המאה ה-20, כך גרין&גרין יצרו את בית ההימורים שהיה יצירת מופת של אמנות ומלאכה אמריקאית. הם שילבו בין אלמנטים עיצוביים מעולם האדריכלות האסייאתית והאירופאית. אלה, נוסף לעבודת נגרות מצטיינת והקפדה על ויטראז' מעוטר, על אדמות קליפורניה יצרו פיוז'ן שזיכו את הגמבל-האוס בנצחיות וכמו כל המבנים האלה, גם הוא משמש כמוזיאון כיום. 
   
• זלצמן-האוס (1969).
  אין ספק שבשביל להגיע לבית זלצמן לחצנו ארוכות וממושכות על כפתור ההרצה קדימה בהיסטוריה. זה ניכר בעיקר מהמבנה הזה שהיה פרי דמיונו של איך לא, היהודי ריצ'רד מאייר. הזלצמן האוס נוצר בהשראת העקרונות התכנוניים של האדריכל השוויצרי לה קורבוזיה. הבנייה שלו בסוף שנות ה-60 ביטאו בעיקר את הרצון של מאייר להתבדל מהפופולריות של האדריכלות הפוסט-מודרנית ורוב החלקים המשפחתיים והאירוחיים של הבית נחו על הקומה השנייה והשלישית. מדובר בחתרנות שהובילה את הבית להיות מאופיין בנוף יחיד במינו לקו הרקיע של הים, מה שלא היה יכול להתאפשר אם היה בוחר שמרחבי האירוח יהיו בגובה הקרקע.  
  
  
  
   

לירן בן איבגי: אדריכלות יוקרה לבתים פרטיים 

אז כן, אין ספק לאף אחד שיוקרת סטטוס מגיעה מיוקרת מבנים שיכולה להגיע בהחלט גם בתכנון בתים פרטיים, נכון להיותם. כפי שטירת נוישוונשטיין הייתה נתונה לאופציות חדשות שאדריכלי יוקרה של העבר לא היו זכאים לה, כך גם אתם. לירן בן איבגי מובילה את משרדה על בסיס ההיסטוריה העשירה והמרתקת של הענקים, כפי שדנו עליהם כאן. מוכנים להמשיך לשלב הבא בתכנון בתים פרטיים? חושבים לעשות זאת איתי? התקשרו עוד היום.